Ch. Lafleur
Pomerol
שאטו לפלר הוא שם שמעביר צמרמורת קלה בגופו של כל חובב יין. ואם לא, אז הוא צריך.
היין האייקוני של פומרול ששמו שני (ולא בצדק) רק לזה של פטרוס הוא מן היינות הנחשקים והטובים ביותר בבורדו ובעולם כולו. מודל לחיקוי והערצה.
היקב נמצא בידי בני משפחת גינאדו מאז 1872 אז הקים הנרי גרלו (סבא רבא-רבא של בטיסט) את 4.5 ההקטר שמרכיבים את האחזוה, הקים את מבנה היקב, שיקם את הכרמים ושינה את שמה לשם ההיסטורי של המקום- לפלר.
הטרואר הייחודי של לפלר- אי של חרסית (במניפסטים שונים של חול וחצץ מצפון לדרום) חשופה הוא שמקנה ליין את המבנה הייחודי שלו, את הדחיסות ואת הפינס שלו, אותם למדו בני משפחת גינאדו לעצב ביתר שאת ובמסירות לאורך השנים.
האובססיביות והפרפקציוניזם של בני המשפחה באים לידי ביטוי בכל תנועה , מהלך ו/או החלטה שלהם. משפחת גינאדו מקדשת את האדמה אותה היא מעבדת מתוך אמונה שלמה שהטרואר הייחודי לו זכו ראוי למסירות מלאה ורק ירידה לפרטי-פרטים לאורך כל השנה תוכל להביא לידי ביטוי את הגדולה הטמונה בטרואר זה ביין הסופי.
היקב מטפח את כרמי ה'בושה' (קלון היסטורי ומקורי של ק. פרנק) והמרלו שלו מחומר גנטי ייחודי לו שאותר ורובה מתוך בכרם.
ביקב האידיאולוגיה גורפת שימור איכות הפרי בכל מחיר. ללא ניצוצות וללא וירטואוזיות- היגיינה (שבלשון המעטה ניתן לומר כי לא הייתה מנת חלקו של היקב עד אמצע העשור הקודם), מתינות וסבלנות הם העקרונות המובילים המלווים את אנשי היקב לאורך התהליך. לתת לתהליך ולזמן לעשות את שלהם.
היינות תוססים במכלי אל-חלד (לאחר הפרדה מלאה מן השזרות). כן זן וחלקה מופרדת. השריות קצרות וטמפ' מבוקרות. לאחר תום התסיסה היין מועבר ליישון בחביות עץ אלון בורדולזי למשך 15 חודשים. כ 25% עץ חדש.
יינות היקב הם מן המתונים והטהורים שניתן למצוא בגדה ימנית ובבורדו כולה. אין בם ולו שמץ של 'דאווין' או ניסיון להרשים. הם ישירים, עמוסים בפרי טהור וארוכים. מופת של כנות וביטחון עצמי.